הדברים שלא ידעתם על התזת חול

עם האיסור על התזת חול, כבר אין ספק שעבודה עם חול קוורץ מסוכנת מאוד. אבל מה הופך התזת חול למסוכנת כל כך? ומהם, אם כן, הסיכונים הבריאותיים של התזת חול? כדי לענות על כך, עלינו להסתכל על הרכב החול.

חול טבעי, שהיה נפוץ בשימוש בימים הראשונים של התזת חול, מכיל סיליקה גבישית – המכונה גם אבק קוורץ. כאשר בני אדם באים במגע עם אבק קוורץ זה, הוא עלול לגרום בין היתר לסיליקוזיס. סיליקוזיס היא אחת ממחלות המקצוע העתיקות והידועות ביותר, המאפיינת בעיקר את תעשיות הכרייה והחציבה.

הסיליקוזיס הוא מצב שבו חלקיקים זעירים של קוורץ נשאפים, נכנסים לריאות וגורמים לנפיחות ולרקמת צלקת. אחת הסכנות הגדולות של סיליקוזיס היא שברוב המקרים המחלה לא מתגלה עד שהמצב חמור, ובדרך כלל לא ניתן לתיקון. מה שמתחיל בתלונות ריאות קלות ושיעול מעצבן מתפתח בהדרגה לקוצר נשימה חמור ולבעיות נשימה. כאשר מאבחנים סיליקוזיס ומפסיקים את החשיפה לחלקיקי הקוורץ, לרוב זה כבר מאוחר מדי. אין תרופה או שיטת טיפול לסיליקוזיס ולכן היא בלתי הפיכה.

חסרון מרכזי נוסף של חלקיקי הקוורץ הוא, שהם קטנים מאוד ולמעשה בלתי נראים. לעתים קרובות אנשים עובדים עם קסדה או ביגוד מגן אחר, אבל גם עם מיגון, העבודה עם החול נשארת מסוכנת מאוד. בשל גודלם הזעיר, החלקיקים נשארים תלויים באוויר במשך זמן רב – גם לאחר שהעבודה כבר הופסקה. זה מבטיח שלא רק האדם שמבצע התזת חול נמצא בסיכון, אלא גם אנשים אחרים בסביבה שעלולים לשאוף את החלקיקים ללא חשד וללא היכולת להתגונן מפניהם.